כמה שזה לא פשוט לחוות את תחושת ההצלחה לפעמים. כמה הכוונה ומוטיבציה פנימית צריך?
עד כמה סף התסכול משחק כאן תפקיד?
תחשבו למשל על עשיית סליים בפעם הראשונה, על הכנת בצק לעוגיות, אפילו על הכנת בצק משחק.
הרי שכמו באפייה נדרש פה מתכון והכוונה. ברגע שיש הצלחה, השמחה שממלאה את החלל הפנימי היא עצומה. מצד שני אם סף התסכול מאוד נמוך, או תחושת ההצלחה הפנימית שואפת לאפס החוויה הזאת יכולה להיות מתסכלת מאוד ויכולה להוביל לשבירת כלים, הרס, זעם ובכי.
בחדר הטיפולים חווית ההצלחה וחווית התסכול הולכות לרוב שלובות יחד. אם ילד חווה הצלחה בהכנה של משהו שרצה, אשמח בשמחתו אולי נרקוד איזה ריקוד ניצחון, אולי פשוט אשב בצד ואתן לו את מרכז הבמה.
אם ילד חווה כישלון ולא מצליח להרים את עצמו ממנו, זו נקודה טיפולית חשובה. לפעמים אמפתיה תעזור, לפעמים הבנה של מה היה מתסכל במיוחד משתנה את כל הראייה על הסיטואציה ולפעמים העצב והתסכול ממלאים את החלל הפנימי והחיצוני עד שהרגע שהגל הזה חולף.
אני עובדת הרבה עם ילדים על חוויות הצלחה בכל מיני תחומים ומכל מיני סוגים. ידוע כי חוויות הצלחה לאורך זמן, גם אם הן קטנות ושטותיות לכאורה, משפרות את הביטחון העצמי.
את המתכון לבצק המשחק הזה, אספתי מכל מיני מקומות. יש גירסאות פשוטות ויש גירסאות קצת יותר מורכבות. הנקודה שתמיד עולה היא ההתמדה. עד כמה ממשיכים לנסות למרות מכשולים שעולים תוך כדי העבודה.
המתכון הזה זכה להכי הרבה חוויות הצלחה:
2 כוסות מים רותחים
4 כפות שמן קנולה
כמה טיפות צבע מאכל/גואש
כף מלח לימון
כוס מלח דק
2 כוסות קמח לבן
* חשוב לשמור על הבצק עטוף בתוך ניילון נצמד כרבע שעה במקרר, לפני שמוציאים לשחק איתו.
הערך המוסף הוא זמן איכות עם הילדים, קבלת תוצר שניתן להשמיש שוב ושוב וכמובן מסוגלות והצלחה.
למי שלא מכיר אותי, שמי מוניקה ואני מטפלת נפשית באמצעות אומנויות (MA). הקליניקה שלי נמצאת באל-רום, צפון רמת הגולן.
בין היתר אני עוזרת לילדים, נוער ומבוגרים ליצור ולחזק בליבם חוויות של הצלחה ובכך להעלות את ביטחונם העצמי.