כל הורה שאכפת לו מהילדים שלו, היה רוצה שהם יהיו בעלי ביטחון עצמי.
זו מטרה קבועה בתחילת ההליך הטיפולי ופעמים רבות מאוד קשה להורים להגיד מה זה אומר בעצם.
“אני רוצה שהילדה שלי תהיה גאה במי שהיא”, אמרה לי אמא אחת.
אמא אחרת תיארה לי איך אדם בעל ביטחון עצמי מתהלך בעולם, כשבית החזה שלו גבוה והגב ישר ויש לו ניצוץ בעיניים ואולי הוא שורק. עצרתי אותה כדי לשאול, האם יכול להיות שהאיש שראתה בדימיונה הוא פשוט מאושר. היא עצרה רגע לחשוב והנהנה.
ביטחון עצמי משפיע על כל שכבות החיים, מינקות ועד בגרות.
ההגדרה שאני אוהבת להציג להורים קשורה יד ביד בתהליך הטיפולי. אני תמיד אוהבת להשתמש בדימוי. אני רואה את הביטחון העצמי כמו מגדל קוביות. משהו שאפשר לבנות לאט לאט, לעצור, להתפעל ממנו עד שהוא גבוה מספיק כדי לעצור.
על מנת להעלות ביטחון עצמי, יש לדאוג שיהיו הצלחות קטנות ולאורך זמן. באופן הזה הילד ילמד קצת על אמונה עצמית ומסוגלות ויוכל להיות בעל שליטה ולבנות עת בטחונו העצמי.
ההצלחות נמדדות מול הציפיות וניתן לתרגל אותן גם בבית עם אמירות מחזקות.