הרבה ילדים חווים משבר מאוד גדול בפרידה מהוריהם. זו יכולה להיות חוויה זמנית ,כשמשאירים ילד קטן לבייביסיטר לתקופה מוגבלת.
זו יכולה להיות חוויה מתמשכת ויומית, כמו פרידה מהורה לפני מסגרת.
וזו יכולה להיות גם חוויה נפשית, כמו פרידה לפני שינה בלילה.
שלושה טיפים להפחתת חרדה בשעת פרידה:
הכנה מראש.
זהו היא כלי יעיל למזער חרדה לפני פרידה. אם אתם צריכים לצאת וחייבים למצוא לילד “סידור”, אחריות הורית תהיה להכין את ילדכם מראש. כדאי לקחת בחשבון שיכולה להיווצר התנגדות, להכיל ולתת לה מקום בשיחה בינכם ולבדוק מה יכול לעזור לילד להרגיש בטוח יותר. (פריט לבוש של ההורה/שיחת טלפון כשההורה לא בבית או כל דבר שיעבוד לכם)
טקס קבוע.
ילדים שחווים את הפרידה מהורה אחד או שניים לפני הכניסה למסגרת (בית ספר/גן), זקוקים לעיקביות. אני מאמינה גדולה בכוח הטקס ורואה את הסגולות שלו להפחתת חרדה בקרב ילדים.
טקס הוא למעשה פעולה קבועה שאתם עושים לפני/אחרי הפעילות.
אחת האימהות נתנה אישור לשתף במה שעזר לה. היא הייתה נותנת לביתה בת החמש חיבוק גדול ועוטף לפני הכניסה לגן, כשהחוק היחיד והקבוע בחיבוק הזה היה שהילדה בוחרת מתי לשחרר. ברגע שהשליטה על הפרידה הייתה בידיים של הילדה, הפרידה התנהלה באופן מיטיב יותר. אני אוהבת מאוד את הטקס הזה וממליצה עליו מאוד. עם זאת, הטקס יכול להיות כל דבר שישמח אתכם ואת ילדכם ויגרום לתחושה אמון ובטחון.
זמן איכות.
בפרידה מהיום אל תוך הלילה, ילדים זקוקים לשקט, לביטחון ולהתכנסות פנימה עם הוריהם. זה אומר לכבות מסכים כשעה לפני זמן השינה, לאכול טוב ולהיות עם ההורים לזמן איכות. בדרך כלל מספיקה רבע שעה לפני השינה. מה הופך את הזמן הזה לאיכותי? זמן נטו עם הילדים. זמן שבו הם יכולים לדבר על כל מה היה במהלך היום שלהם, זמן שבט הם “מתנקים” מחוויות היום ובכך פנויים יותר להיכנס לשנת הלילה רגועים ובטוחים יותר.
מוזמנים לשתף.
מה עוזר לכם בפרידות מילדיכם?
