אז באמת הדבר הכי חשוב הוא להאמין להם, לא לבטל את הפחד ואת התחושה שלהם כשהם מפחדים ממשהו.
למי מכם זה לא קרה, שקצת לפני שהולכים לישון, או לחלופין באמצע הלילה ממש הילד מתעורר בצרחות, כי יש לו מפלצת מתחת למיטה/בתוך הארון/על עדן החלון? אלה המקומות הטיפוסיים אבל כמובן שיש עוד שלל אפשרויות.
הורים רבים מתוך הכוונות הטובות ביותר שלהם, אומרים “מה פתאום! אין פה מפלצת” פותחים את האור/הארון/החלון כדי להוכיח שזו שטות דמיונית במוחו של הילד. פעולה זו לא רק שלא עוזרת להביא להרגעה, אלא אף גורמת להחרפת הפחד, כי מאז הילד ינסה להוכיח בחזרה שיש לו מפלצת בחדר.
מומלץ להיכנס ברגעים אלה אל חדרו של הילד ומייד להציע אמפתיה. אפשר לומר “אוי כמה שזה מפחיד!! המפלצת הזאת באמת לא נעימה ומפחידה מאוד”. אפשר לנסות לתאר את מראה יחד עם הילד ובכך לתת לה מוחשות, שתעזור בהמשך.
באופן הזה הורים יכולים לתת לגיטימציה, שמאוד מוערכת על ידי ילדים, לתחושת הפחד שהם חשים באותו רגע. אמירה אמפתיה בליווי מגע/חיבוק (אם זה מרגיע כמובן) , תאפשר לילד מקום בטוח למרות שהוא מפחד.
השלב הבא הוא לנסות ולמצוא יחד פתרון יצירתי. משפטים כמו “מה יכול לעזור לך לישון טוב יותר”? או ” איך אתה מציע לגרש את המפלצת מהחדר שלך”? יפתחו בפניכם אפשרויות יצירתיות רבות החל מבובות הגנה סביב המיטה/הראש, ספריי קסמים (המורכב ממים ושמן אתרי) , קריאות וכישופים שהילד ימציא וזה רק קצה הקרחון.